אני רוצה לראות רופא

היא הגיעה כדרכה ביום חמישי בשעות הצהרים, לקראת סוף השבוע, כמה רגעים לפני הסיבוב השבועי בשוק. גם הפעם לא קבעה תור, אלא המתינה בסבלנות עד שאחרון המטופלים יעזוב את המרפאה. "אני רוצה לראות רופא", אמרה בנינוחות למזכירה.
היא חשבה מה תגיד לו הפעם. או יותר חשוב מכך, מה הוא יגיד לה.
בעצם, כשהרהרה בדבר, השתוקקה לראות אותו. העיניים מספרות את מה שהפה אינו אומר. אולי היא תציע לו לעשות שיפוץ במרפאה ולהתקין חלון חד כיווני. כך תוכל להגיע למרפאה ולהתבונן בו.
אולי בכלל אין צורך להגיע למרפאה? אפשר פשוט לחלק למטופלים תמונה של הרופא, אותה יתלו מעל המיטה שלהם או יניחו בתוך מסגרת נאה על השידה. אפשר גם לשמור את התמונה בכיס ולהתבונן בה כל אימת שיתעורר מכאוב.
אפשר גם להצמיד את תמונת הרופא לגליון הרפואי של המטופלים המאושפזים בבית החולים. כך הם ידעו מי הרופא האישי שלהם מבין קבוצת הרופאים עם החלוקים הלבנים שסובבים את המיטה, אליו תמיד יוכלו לפנות.
אפשר גם לחלק לילדים לקראת החג משחקי קלפים עם תמונות של רופאים למשחקי רביעיות לפי התמחויות (יש לך אורטופדים? –כן. יש לך את פרופ' הלפרין? –לא. קח קלף מהקופה). אפשר גם לשווק בחנויות אלבום עם הכוכבים הגדולים של הרפואה והילדים יצטרכו לאסוף את כל המדבקות של הרופאים ולהדביק באלבום. כמובן שיהיו רופאים פופולריים ורופאים אחרים, שקשה להשיגם והם נדירים.
ופה במרפאה, למה לרשום שם על דלת הרופא? אפשר לשים תמונה שלו.

היא מסתכלת על דלת הרופא ולפתע היא נפתחת. הרופא יוצא אליה ושואל, רצית לראות אותי?
כן, דוקטור, באתי לראות אותך. תודה, להתראות בשבוע הבא.