שינויים בניהול מערכות בריאות

ארגוני בריאות מודרניים מתמודדים כיום עם מגוון גדול של משימות ואתגרים. הידע הרפואי שנצבר, החידושים הטכנולוגיים, מערכות המחשוב, הרכש, תהליכי העבודה הרבים, פתיחת שירותים רפואיים חדשניים, החוקים והבקרות הפנימיות והחיצוניות – כל אלו העלו את הדרישות מהמנהלים, את כמות המשימות בהן עוסקים המנהלים ואת מורכבותן. בד בבד, המנהלים כיום נדרשים לתת מענה לצרכים שירותיים ורגשיים של המטפלים והמטופלים, לנהל אנשי צוות רבים בעלי הכשרה שונה ותחומי עיסוק שונים משלהם ולהתמודד עם השינויים הרבים המאפיינים את מערכת הבריאות. תחום הבריאות הפך תחרותי, מדיד, כלכלי ושקוף יותר מבעבר והמנהלים נמדדים במדדי איכות, מדדי כמות ומדדים מבוססי מטופל ומבוססי מטפל. נוסף לכל אלו השיקולים הכלכליים הם חלק בלתי נפרד מכל החלטה ניהולית ויש צורך בנתונים מדויקים ובהבנה כלכלית על מנת לקבל החלטות ניהוליות.

באופן מסורתי, צוות הניהול של יחידה או מחלקה בארגון בריאות מורכב ממנהלים רפואיים וממנהלים סיעודיים. הפרדה היסטורית זו בין רופאים לבין אחיות התקבעה בימים בהם הרופאים, גברים בעיקר, עסקו ברפואה ואילו תפקיד הנשים שעסקו בסיעוד היה ניקיון, רחצה, האכלה וחבישת פצעים. עד היום אנחנו מוצאים הפרדה סקטוריאלית זו, על אף שאופי העיסוק ברפואה ובסיעוד השתנה ונוספו משימות רבות לכל סקטור, במקביל להוספת אנשי מקצוע נוספים במחלקות כמו עובדי ניקיון, כוחות עזר, עובדים סוציאליים, רוקחים, קלינאי תקשורת, דיאטנים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ופסיכולוגים. ההפרדה בין מנהלים רפואיים ומנהלי סיעוד התקבעה היטב בתהליכי העבודה, עד כי נוצר כיום צורך בחשיבה כיצד לקדם שיתוף פעולה בין הסקטורים, לשפר העברת מידע וכן לקבל החלטות במשותף. דוגמא לכך אפשר לראות בשינוי שחל בביקור הרופאים המסורתי שהפך לביקור מטופלים משותף של צוות המחלקה, רופאים ואנשי סיעוד ביחד. במקומות רבים עדיין סדר היום ושגרות העבודה נקבעים ומנוהלים בנפרד לכל סקטור, כמו ישיבת בוקר, העברת משמרת, עדכוני ידע ותהליכי קבלה ושחרור.

העומס המוטל כיום על המנהלים הרפואיים והסיעודיים במחלקות הוא רב ויש לו מחירים והשלכות כלפי המטופלים, כלפי הצוות וכלפי המנהלים עצמם. בנוגע למטופלים ולצוות המחלקה, ריבוי המטלות מוביל את המנהלים לצורך להקדיש את מרבית זמנם למטלות הניהול. הם לא נמצאים מספיק זמן באינטראקציה עם המטופלים, בני המשפחות, המלווים והצוות הטיפולי במשך היום ובמקום זאת נאלצים לבלות שעות רבות מול מסכי המחשב והסלולר ובדיונים ארוכים. ריבוי המשימות גורם גם להסחות דעת תדירות כאשר המנהלים מקבלים מידע, עדכונים, שאלות ודיווחים בכל רגע ורגע גם כאשר הם עוסקים בפעילות המצריכה שקט וריכוז. לגבי המחיר שמשלמים המנהלים עצמם, עבודה בעומס גבוה לאורך זמן ועיסוק במטלות אדמיניסטרטיביות ובירוקרטיות מגבירים את תחושת השחיקה של המנהלים ויש להם אפילו השפעה שלילית על בריאותם.

כאשר אנחנו מנתחים את מגוון המשימות הניהוליות של מנהלים רפואיים וסיעודיים, אפשר להפריד בין ניהול של משימות הדורשות הבנה ברפואה ובסיעוד לבין ניהול של משימות הדורשות הבנה בארגון מערכת רפואית. הכנסת מנהל אדמיניסטרטיבי ליחידות ולמחלקות יוביל לכך שהמנהלים הרפואיים והסיעודיים יתפנו לעסוק בניהול הטיפול הקליני ובתקשורת עם המטופלים, בהכשרת הצוותים, במתן כלים מקצועיים לצוותים המטפלים ויהיה להם יותר זמן לעבוד בתחום אליו הוכשרו שנים רבות ובו בחרו לעסוק. תפקידי המנהל האדמיניסטרטיבי במחלקה יוגדרו בהתאם לפעילות המחלקה, למשל, הוא יכול לעסוק בניהול המחשוב, הרכש, התחזוקה והציוד הרפואי, בתכנון של שירותים נוספים שלא קיימים כיום, בתכנון של שינויים מבניים, בהכנת סידורי העבודה, בתכנון עתידי של מצבת כוח האדם, בתחומי השיווק, הפרסום ויחסי הציבור, בתכנון תהליכי עבודה ושירות למטופל, בהפצת נהלים, בשיתופי פעולה בין המחלקה לבין מחלקות אחרות, בניהול הבטיחות ובניהול עובדי המינהל והמשק.

מורכבות הניהול של ארגוני בריאות כיום הובילה להוספת מנהלים אדמיניסטרטיביים בניהול של בתי חולים וקופות חולים. עומס המטלות והמחיר שמשלמים ארגוני הבריאות והמנהלים עצמם צריך להוביל אותנו לשינוי בהגדרות התפקידים ולפיצול של תחומי האחריות הניהולית. אנחנו צריכים לפנות את זמנו של המנהל הרפואי לעסוק ברפואה ואת זמנו של מנהל הסיעוד לעסוק בסיעוד. מנהלים רפואיים וסיעודיים צריכים להתמקד ברכישת מיומנויות קליניות וניהוליות, לעסוק בתכנון עתידי של המחלקה, בחניכת הצוותים, בחשיבה על השינויים הנדרשים במחלקה, להקדיש זמן ללמוד ממחלקות אחרות וממנהלים אחרים אסטרטגיות לניהול ולשיפור חווית המטופל, ללמוד לנתח בזמן אמת את הנתונים על איכות הטיפול ועל איכות השירות ולבצע התערבויות מיידיות. ניהול הזמן של מנהלים בארגוני הבריאות צריך לתת דגש רב יותר על תכנון עתידי לאור המטרות שהגדירו לעצמם והמטרות של הארגון. ניהול זמן אפקטיבי חייב לאפשר להם זמן פנוי לחשיבה, להקשבה למטופלים ולמטפלים, לתכנון שינויים, ליצירתיות וגם להנאה וסיפוק מהנתינה ומהמקצוע בו בחרו.